האמת לגבי נורות UV תעשייתיות (ולמה רובן כשלות)
לקח לנו 15 שנה להפסיק להדביק את הלוגו שלנו על ציוד של אחרים, ולהתחיל לייצר בעצמנו נורות UV לחיטוי.
זה מה שלמדנו: רוב האנשים שרוכשים נורות UV בכמויות גדולות לא מחפשים “פתרון מושלם”. הם רק רוצים חלק שיפעל בעוצמה מסוימת, ושלא יפסיק לעבוד תוך שלושה חודשים. פשוט, נכון? אבל בעולם האמיתי, זה כמעט אף פעם לא כל כך פשוט.
הגדרת העוצמה הנכונה
כדי לחסל חיידקים, צריך אור באורך גל של 253.7 ננומטר. אי אפשר להשיג זאת באמצעות זכוכית רגילה – היא פשוט חוסמת את האור UV. אנו משתמשים בקוורץ סינתטי ברמת טוהר גבוהה, שמאפשר לאור לעבור דרכו.
אבל הזכוכית היא רק חצי מהבעיה. עלינו לשלוט בעוצמת הוואטים והמתח בצורה מדויקת, כדי למנוע תנודות באור. אם המתח ישתנה ביותר מ-5%, עוצמת האור UV תפחת, וחיי הנורה יקצרו. זה כל כך פשוט.
למה הנורות בעצם נשרפות
בדרך כלל, הבעיה נמצאת באלקטרודות. אם ראיתם פעם טבעות כהות בקצוות הנורה, זה סימן להצטברות של מתכת בתוך הקוורץ, שחוסמת את האור.
אנו משתמשים בטונגסטן עם תוספת של תוריום כדי למנוע זאת. זה שומר על הנורה נקייה לזמן ארוך, כך שאין צורך להחליף אותה מיד כשהעוצמה יורדת ב-20%.
יש גם את בעיית האטימה. בין אם אתם משתמשים בחיבורים מסוג G13 או בחיבורים אחרים, האטימה חייבת להיות מושלמת. אפילו דליפה מיקרוסקופית יכולה לאפשר לחמצן לחדור, מה שפוגע באדי הכספית וגורם לנורה להפסיק לעבוד.
השימוש בנורות
נורות אלו נועדו לשימוש במערכות בעלות עוצמה גבוהה, אך יש בעיה אחת: החום.
המטרה היא להשתמש באור UV, אך הנורות עדיין מתחממות. אם מניחים אותן במכשיר ללא אוורור מספיק, הקוורץ יתחמם. כשזה קורה, עוצמת האור יורדת מ-253.7 ננומטר.
פתאום, כוח החיטוי של הנורה נעלם.
לפני שאתם בונים את המכשיר, ודאו שהוא יכול לעמוד בעוצמת הוואטים הכוללת של הנורות. תנו לנורות מקום לנשום, והן יעשו את עבודתן כראוי.